רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2020

סיפור קולינרי

תמונה
סיפור קולינרי  בן אדם נכנס למסעדה עם שתי חברות שלו. שואל אותו המלצר: "מה תרצה להזמין?" אומר לו הבחור: "לה חמניה, לה זניה, לי מונדה וספגטי. שואל אותו המלצר: "תרצה את זה עם רוטב?" אומר לו הבחור: "בוא לא...נז, בשום בוטנים וחופן, אין לי ארנקניק עליי. אומר לו הבחור: "פשטידה לך, שאני מאוד מופלטה לרעה ממה שעסינטה לי, יאללה בזילי - קום! בזילי אומר לו: "חכה לי, אני גמבה". הבחור יוצא מהמסעדה, בדרך הוא פיתה עיראקית, ופיצה איטלקייה, נכנס לבר ושואל את הברמן: "מה הבצל? יא גזר! אומר לו הברמן: "הקולורבי כלל, מה איתך?" -"קשקבל על הזמן, תן לי שליש בירה, וטקילה בכוס" אז הוא הביא לו שליש בירה ו הקיא לה בכוס . אומר לו הבחור "סלח לי מון שרי חרדל!" אומר לו הברמן: "מצטער אדוני, הבירה מכה בי, ראשי עליי סחרחר". הבן אדם עוזב את הבר, מגיע הביתה. האישה באה אליו חמניה , "מה רק עכשיו אתה חזרת?! אני יודעת הכל קינואה סיפרה לי מה שעועית אמרה לה, עכשיו כורכום ותסתסלק מכאן, איננה חסה עליך, אני דורשת בגט!" הסרטון פורסם במקו...

העברית החדשה/ התקווה 6 - מתורגם

תמונה
שיר מאוד יפה שמתייחס אל העברית נקרא "העברית החדשה" של הלהקה "התקווה 6". השיר מדבר על כך שאנחנו כבר לא משתמשים בעברית יותר, הכל בלועזית, הכל שאול משפות אחרות. השיר מתריס בשומעיו, ומציג בפניהם את העברית שהם עצמם מדברים, מבלי משים, שזוהי אינה עברית! ברשומה זו, החלטתי לקחת את השיר עם כל הלועזית שבו, ולתרגם  הכל לעברית. כך שתראו, שכשרוצים - אפשר ☺ רמקולים בבקשה: קישור לשיר תודה רבה ל- Vladislav Tarnavsky לפני שנה (ערוך) שעזר לי עם המילים המקוריות של השיר, ואפילו עם חלק מתרגומן באחד הבתים... (ב"סי פארט", כן אני יודע, זה גם באנגלית, בשביל זה נתכנסנו, לתרגם הכל...) המילים המקוריות של השיר: יש לי Delay אני בJet-lag היה לי Overweight קניתי hand bag כתבתי mail-ים הוספתי jpeg אנ'לא בfocus תוסיף לי hash tag swag! (פזמון) oh my god שפה קשה העברית החדשה אנ'לא מבין את המבטא דבר אלי עברית בבקשה أيوا איווה אני בלחץ, לא! אני בstress כל הקטע של'עברית מתפספס seriously יש לי תחושה שזה קורס crisis זה לא big deal...

Hangover - חמרמורת (טיוטה)

יש לי חמרמורת ווהוו וודאי שתיתי יותר מידי ש לי חמרמורת ווהוו עם כוס ריקה, מזוג לי עד בלי די

23FM

23FM תוכנית עבר מדהימה, שהרעיון המרכזי בה הוא העברית. סלנג השפעת האנגלית ניבים וביטויים לכידות וקישוריות שפה גבוהה ונמוכה קשרים לוגיים חזרה למדיה

אבשלום קור

תמונה
אבשלום קור הוא לא רק אדם הקנאי לעברית, אשר מתמחה בה; אבשלום הוא האדם הכי ציוני, מסורתי וממלכתי שאני מכיר. הוא יענה לך "אשרייך", "שמחתך- שמחתי", וכל מיני ביטויים שייחודיים רק לו, והלוואי שחרים יאמצו גם כן. בסוף פגישה עם אנשים הוא אומר "נחתום בשירת התקווה". פשוט אגדה. ביטויים ישראליים כיצד אומרים "מנגל" בעברית? סלנג צבאי משכנתה או משכנתא? לבריאות חוגגים את השפה העברית אבשלום קור חוזר להנחות את חידון התנ"כ ראיון עם מוריה קור, בתו. חדלו לומר "זה מרגיש"! אבשלום בגלגלצ שימוש נכון במילות יחס גביע העולם חומוס בשבועות קלפי חזרה למדיה

מדיה

מדיה בנושא עברית אלף בית - קסם העברית סרטון בו מראים מורה שמלמדת את תלמידיה את האלפבית. המורה מבצעת תנועות גוף על מנת ללמד את ההגייה של הניקוד, ובכלל, בהמשך הסרטון ניתן לשים לב לקסם העברית. אבשלום קור דף שלם שהקדשתי לדוקטור. מלחמת השפות כיצד העברית פרחה אצלנו במדינה. למה אנחנו אומרים "אהההה"? הצליל שנוצר עקב המאמץ הקוגניטיבי בעת חשיבה. מילעל נגד מילרע נקמת היידיש. 23FM כל היום ביישומון חזרה למאסטר עברית

הכה את המומחה - האקדמיה ללשון עברית

להעלאת הסרטון מתוך "הכה את המומחה" של האקדמיה 1. כיצד יודעים מתי לשים י' לאחר חיריק? האם "אמא" או "אימא"? ת. לפני שווא נח, לא תבוא האות י', והניקוד יהיה חסר. לדוגמא, במילה "אִימָּא" האות מ' עם קמץ, לא עם שווא נח, ועל כן הניקוד יהיה מלא, עם י'. לעומת זאת, במילה "אִמְרָה" (saying) האות מ' עם שווא נח, וזה מה שיבטל את הי' לאחר החיריק שבאות א'. 2. לאחרונה, התקבלה ההחלטה להטות את המילה "ראש" לרֹאשָׁהּ". כך ראש עיר שהיא אישה, היא "ראשת עיר". וברבים: "רָאשׁוֹת עִיר". מדוע עשו את זה? ת. השפה שלנו היא דינאמית, החברה שלנו הפכה לשוויונית יותר. פעם נשים לא היו בתפקידים שכאלה; ועם הזמן, היה צורך בצורת הנקבה הזו. אם אישה רוצה לדבר בראיון, ולהגיד "חבל שאין יותר women mayors", אם היא תגיד "חבל שאין יותר ראשי עיר שהם נשים, זה הופך את המשפט למסובך ולמסורבל. על כן, על מנת לקצר ולחדש, היא תגיד "חבל שאין יותר ראשות עיר". יתר על כן, זה גם קשור לה...

שעשועון בארמית

להעלאת סרטון השעשועון להלן שיחון ארמי לשעשועון "פיצוחים" בסרטון: 1. ערבא טבא כל בר בי רב - ערב טוב לכל בני בית המדרש. (מילולית - כל בר בי רב: כל אדם, כל אחד ואחד). 2. כהאי לישנא - פצחיא! 2.1. כהאי לישנא - כלשון הזאת, כפי שאומרים. לרוב כאשר הדברים הם חדים וחריפים, או לפני הבאת ציטוט. 2.2. פצחיא - מילה שהם המציאו. מאמין שהתכוונו ל"בואו נפצח את החידות". 3. אדרבא - ההפך. ישנם שני מתמודדים, וכל אחד הוא "ההפך" של השני. אחד צודק, והשני טועה... 4. כזוזא מלעיל, כאיסתרא מילתחת. 4.1. כזוזא מלעיל - כמו מטבע "זוז" שמביאים אותו מלמעלה.  (מטבע זוז הוא כמו עשרה שקלים היום). 4.2. כאיסתרא מלתחת - כמו מטבע "איסתרא" שמביאים אותו מלמטה. (מטבע איסתרא הוא כמו אגורה היום). 4.2.1. ביטוי נוסף עם איסתרא - "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" שזה אומר שכמו שמטבע "איסתרא" אחד, עושה יותר רעש בתוך כד, מאשר הרבה מטבעות, ככה אדם רפה שכל, עם קצת מוח, עושה הרבה רעש כשהוא מדבר מאשר אדם חכם). 4.3. פירוש הביטוי כזוזא מלעיל כאיסתרא מילתחת: מ...

חשיבות הסמיכות

מתוך הודעה שנשלחה בקבוצת ווטסאפ: " ערב טוב לאור היום נקיון מחר לא יתקיימו מסדרי בוקר. שוב - שימו לב להגעה בזמן לגזרות רשת + קשר ארוך טווח- יחידת בינוי ליד להב פיתוח+ ניווט- בגדר ליד המגרש כדורסל רדיו- בבימ קשר חסין ומוטס- מחסן אוטומטי לשער דרום" מאוד קשה להבין את כוונת המשורר בשורות המודגשות. עקב שימוש לא נכון בסמיכות יחד עם היעדר פסיק, אפשר לקרוא את זה כך: ערב טוב, לאור היום, ניקיון מחר לא יתקיימו מסדרי בוקר. מאוד מבלבל להבין משהו כאן. אם הכותב, היה רושם כך: ערב טוב לאור יום ה נקיון מחר לא יתקיימו מסדרי בוקר. היינו מבינים באופן מיידי, לשים פסיק לאחר המילה "הניקיון". ואז היינו קוראים את המשפט כך: " ערב טוב לאור יום הנקיון, מחר לא יתקיימו מסדרי בוקר. ואז המשפט ברור לחלוטין. מסדרי בוקר לא יתקיימו מחר. היינו מבינים את המשפט הרבה יותר מהר. לסיכום: ה"א הידוע היא על הסומך בלבד. (כלומר על החלק השני של צירוף הסמיכות שמכיל נסמך+סומך). חזרה לתוכן העניינים

תוכן העניינים

תמונה
חשיבות הסמיכות שעשועון בארמית הכה את המומחה - האקדמיה ללשון עברית העברית החדשה - התקווה 6 סיפור קולינרי מילים נרדפות חזרה למאסטר עברית

מאסטר עברית

תמונה
ברוכים הבאים לאתר העברית! כאן תוכלו להנות מרזי השפה, להשתעשע עם אטימולוגיה של מילים, ולהסתקרן מהאופי הייחודי שלה. קדם דבר תוכן העניינים מדיה

קדם דבר

תמונה
"גדוד מגני השפה" היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית (ששייכת למנדט הבריטי) בין השנים 1923 ל-1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר למען השלטת השפה העברית. וגם היום, 84 שנים אחר כך, אנחנו עדיין נאלצים לשמור על טוהר העברית. אנשים פשוט לא מייחסים לה מספיק חשיבות, מדברים עם שגיאות לשוניות, ומביאים חלופות לועזיות למכביר. מטרת האתר היא להנגיש את השפה העברית, להציג את יופיה, ולסקרן את כל באי האתר בצביונה. חזור למאסטר עברית